איך תראה לדעתך הממשלה הבאה?

חברים
+ הוסף אותי לרשימה
"גאווה ודעה קדומה" על פי ספרה של ג'ייין אוסטין.

    הדבר הקשה בהפיכת רומן לסרט הוא להפוך אותו לסרט הנותן כבוד למקור שלו.
זה יכול לנבוע כתוצאה ממורכבות התיאורים. דיאלוגים שביומם יכול לגרום לאיבוד משמעויות
ותחושת ה"הלם" בשבירת הדמויות שהקורא הרכיב לעצמו בראש בזמן קריאת הספר על ידי
 הצגת שחקנים בסרט שנבחרו על ידי קורא אחד,הבמאי.
הזמן במקרים כאלה הוא היבט קריטי נוסף כתוצאה מכך שצריכים להכניס רומן באורך
 של 300 עמודים לערך לשעתיים.
"גאווה ודעה קדומה" הוא אחד מאותם רומנים שעובדו כבר לגרסה טלוויזיונית,
 אך הפעם מדובר בגרסה הוליוודית. 
ובהוליווד כמו בהוליווד הכול נעשה בצורה גרנדיוזית ומוקצנת, כך גם במקרה שלנו.
הסיפור הוא של משפחה ענייה באנגליה של המאה ה-19. כתוצאה מהטכנולוגיה הלא כל כך
 מתקדמת באותו הזמן, ההורים לא ממש יכלו להזמין את מין היילוד שלהם ולצערם (או לשמחתם)
 נולדו להם 5 בנות שאת כולן, בשלב מסויים, צריך לחתן.  
את הדמות הראשית בסיפור (אליזבת בנט) מגלמת קיירה נייטלי, שחקנית יחסית טרייה ברקע ההוליוודי.
 אליזבת היא הבת השניה במשפחה שסובלת מהשוואות התמידיות של אמה הפולנייה לאחותה הבכורה ג'יין.
בהשוואה לג'יין, אליזבת לא מספיק יפה והסיכוי שלה למצוא בעל עשיר הוא נמוך. למרות כל זאת, 
אליזבת לא מודאגת, והעובדה שתישאר בתולה זקנה אפילו מעט קוסמת לה.  
קיירה מצליחה להעביר את הציניות והעוקצנות הרבה של דמותה בצורה מודרנית
שלא הייתה מביישת שום פמיניסטית במאה ה-21.

 












        










(קיירה נייטלי).

       ואז ביום אחד בהיר, מגיע האביר על הסוס הלבן, מר' דארסי. טוב, אז דארסי הוא לא בדיוק האביר,
 אלא יותר רווק מריר בעל פרצוף דכאוני של מישהו שהעולם ממש התאכזר אליו, והוא גם לא הגיע על סוס לבן,
אלא על מרכבה. הדבר היחיד שכן מקרב אותו לאביר הא כמות המרשרשים שבכיסו. מאותו רגע ואילך,
הסרט הופך לספק קומדיה רומנטית, ספק דרמה על החיים הקשים של בחורה מן הפרברים בדרכה למציאת
בעל עם וילה בהרצליה פיתוח (ותאמינו לי, לדארסי יש אחלה וילה).  

ולמרות ההנאה מהעיבוד בצד היותר קומי של הסיפור, ישנה עדיין הרגשה של חלקים בהם
הבמאי או התסריטאי פיספסו את מהות הסיפור.
נכון שקשה לבצע עיבוד הנאמן לחלוטין למקור (אף אחד לא ישב 6 שעות בקולנוע),
 עם זאת כפי שב"שר הטבעות" לא פסחו על הנאומים וההירוהים של הגיבורים,
כן יכל הבמאי להוסיף עוד 10 דקות (עד ה 123 של הסרט) והיה מצליח לתפוס את מהות הרומן.

בסופו של דבר, "גאווה ודעה קדומה" הוא סרט קליל ורומנטי המומלץ לבילוי זוגי או סתם ערב עם חברים, אבל אל תצפו ממנו ליותר מזה.

ומי שרוצה את הגירסא הנאמנה למקור, מומלץ לקחת את המיני סידרה של הBBC.
                 

לאה.ב. ודניאל .א.
הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

לקישורים נוספים...